<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' סוכה ח"א</h1>
<h2>דף מו.</h2>
גרסי' בירו' (ברכות פ"ח) העושה סוכה לעצמו לולב לעצמו ציצת לעצמו מברך בכולהו בשעת עשייתן לעשות ולא אזלא כגמרא דילן דהא בפ' התכלת (מנחות מ"ב.) גבי ציצת מברך לעשות ציצת ואקשינן עלה והא גבי סוכה דכשרה באינו ישראל ובישראל א"צ לברך ותניא העושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו ואילו לעשות לא קאמר ואתמר בה תרי טעמא ר"ח סבר כל מצוה שכשרה באינו ישראל בישראל א"צ לברך וסוכה שכשרה בא"י כדתניא סוכת גנב"ך [וכו'] אינו מברך לעשות. ואית מ"ד על כל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה בישראל א"צ לברך. ובעיטור אתברר הלכך אינו מברך אלא שהחיינו.
הראשון ברכה. גרסי' בפ' לולב העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס לישב בה אומר ברוך אקב"ו לישב בסוכה. היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר מברך מיד ואם לא לכשיכנס בה מברך שתים. ירושלמי (פ"א ה"ב) בסוכה ישנה תני צריך לחדש בה חבריא אמרו טפח ר' אסי אמר ב"ט ובלבד ע"פ כולו ש"מ חידוש בגופו חידוש שאינה בגופו אינה חידוש ודלא כבעל הלכות שאמר [מיכנשא] וממך ביסתרקי חידוש. דהא ליכא סוכה דלא חייש לחידושי האי חידוש.
ואמר רב אשי חזינן לרב כהנא דמסדר להו אכסא דקדושא. גרסי' בפ' החליל (נ"ו.) דריש ר"נ בר"ח אין הלכה כדר' דאמר סוכה ואח"כ זמן. והלכה סוכה ואח"כ זמן וכתב בעל הל' הלכתא בין העושה סוכה לעצמו בין העושה לולב לעצמו ל"צ למימר זמן דסגיא ליה בדכסא ומסתב' מזמן עשיית סוכה פטור, שעומד ויושב בה ומצותה בלילה כבימים. דלולב, לא פטור כדאיתא בלולב. הלכך מאן דמברך ברכת סוכה בקידוש אין צריך לברך בשעת עשייה ואם לא צריך לברך. ומנהגנו לברך על הכוס סוכה ואח"כ זמן כרב כהנא. ושיקדש על הכוס מקדש כדרכו כשהוא יושב, ואע"ג דקי"ל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן לאפוקי אחר עשייתן דלא. והמקדש מעומד דעת חיצוני הוא (ומשום ברכת שוטה) אין לשנות המנהג. ועוד דכל מצוה שאינו בידו אינו עובר לעשייתו. בפ' לולב וערבה העושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו נכנס לישב בה אומר לישב בסוכה וכיון שמברך עליה יום ראשון שוב אינו מברך ואוקימנא כתנאי דתניא תפלין כ"ז שמניחן מברך עליהן ד"ר וחכ"א אין מברך עליהם אלא שחרית בלבד. ואתמר אביי אמר הלכה כר' ורבא אומר הלכה כחכמים ואמר רב מרי (בריה דרב שילא חזי' ליה לרב אבא) [ברה דבת שמואל חזינא ליה לרבא] דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמנח מברך וכל התורה מתפלין גמר וסוכה נמי כ"ש שנכנס בה לאכילה ושינה ות"ת לעמידת קבע מברך. ור' יעקב אמר כל מצות סוכה שמקיים מסעודה א' עד סעודה אחרת כגון שינה ושינון וטיול בסוכה ברכת לישב בסוכה שמברך בסעודה פוטרתן לברך עליהן ורבינו האי גאון אמר הנכנס לסוכת חבירו לבקרו מנהג ידוע הוא שמברך עליהן בין סעד בין לא סעד. אינו מנהג. ומה שאנו מברכין לישב ולא על ישיבת סוכה מפורש בעיטור.
<h2>דף מו:</h2>
גרסי' בפ' לולב (הגזול) אר"י בר שילת משמיה דרב שמיני ספק תשיעי שביעי לסוכה שמיני לברכה שאומר יום שמיני חג העצרת הזה ורי"א שמיני לזה ולזה ואסיקנא הלכתא מיתב יתיבנא ברוכי לא מברכינן לישב בסוכה. וכתב רבינו אלפסי ז"ל ה"ט דלא מברכין כיון דיום שמיני עצרת הוא א"א לברוכי בסוכה הלכך עבדינן לחומרא. ומסתב' טעמא מאי מברכין בספיקא דיו"ט כי היכא דלא לזלזל במלאכת יו"ט ה"נ לא מברכין ברכת סוכה דאתי לזלזולי ביו"ט ויאמרו חול הוא. ול"ד לספק דעלמא דדבריהם דבעי ברכה כדאיתא בעיטור ומיהו טעמא דרבינו טעמא הוא אחר שעשינו אותו היום קודש לא נעשהו חול דהא רב אשי בשני יו"ט של גליות דמספקא ליה אי קדושה אחת הן או שתי קדושות מבדיל מיומא טבא לחבריה כדאיתא בריש גמרא וכ"ש אנן דאית לן לאבדולי אלא משום טעמא דרבינו הוא.
